באילו מקרים חייב עורך דין למשפט מנהלי?
משפט מנהלי – מהו?
המשפט המנהלי עוסק בפעילותם של גופים המהווים את זרוע הביצוע של המדינה. ביניהם ניתן למנות את הממשלה, משרדי הממשלה, מועצות מקומיות, עיריות, רשויות (כמו רשות הנמלים, שדות התעופה וכו') וכו'. ישנם גופים הנחשבים פרטיים, שגם עליהם חלים לפחות חלק מהסטנדרטים של המשפט המנהלי. גופים אלו מוגדרים כ"מעין ציבוריים" או "דו מהותיים" בשל מאפיינים מסוימים, שעיקרם מילוי פונקציות ציבוריות (לדוגמא בנקים, הבורסה לניירות ערך, חברות ביטוח, חברת קדישא וכו').
כללי המשפט המנהלי
מה שמאפיין את הגופים הנ"ל אלו הוא היותם "סטטוטוריים" – פועלים מתוקף החוק, ועליהם חלים כללים משפטיים שלרוב לא חלים על גופים פרטיים, וביניהם – שאלת הסמכות, דרישת הסבירות, זכות שימוע, חובת היוועצות, הימנעות מניגודי עניינים וכו'. כללים אלו לא מעוגנים ברובם בחקיקה, אלא התפתחו בפסיקת ביהמ"ש העליון בחלוף השנים, ועל כן מורכבים יותר. על כן, ייצוג בידי עו"ד המתמחה בתחום הוא מהותי ביותר.
ערכאה שיפוטית
עד שנת 2000, כל העתירות המנהליות הוגשו לבג"ץ. אך בשנה זו חוקקה הכנסת את "חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים", שמקנה סמכות לבתי המשפט המחוזיים, את הסמכות לדון במרבית עתירות אלו, בהתאם לרשימת הנושאים המצויה בתוספת הראשונה לחוק.
סדרי דין
כל אזרח רשאי להגיש עתירה מנהלית. עליו לעשות זאת במהרה וללא שיהוי, תוך 45 ימים מרגע ההחלטה.
הנושאים בגינם מוגשות עתירות מנהליות הם רבים מאד – למעשה רלוונטי לכל פעולות הרשויות כמו מיסים, נדל"ן, רישיונות וכו'. העתירות הללו נושאות אופי מיוחד, גם עניין השיהוי, גם בשל הסעד המבוקש, וגם בשל מורכבות העתירה. על כן, רצוי להיות מיוצג בידי עורכי דין המתמחים בתחום, כפי שמציע המשרד.